ידידותי למשתמש
Rainz נותן דעה אישית על מחשבי המק, בתור משתמש PC אדוק לשעבר שהחליף את ה-PC במקבוק פרו. מה הופך את מחשבי המק לכה אהובים על ידי קהל המשתמשים שלהם?
הקדמה:
לפני שנתחיל, אני רק רוצה להבהיר שזו אינה כתבה בנוסח "מי יותר טוב", ואני גם לא מנסה למשוך לאפיק הזה בכלל. זוהי כתבה לחובבי המק, לאלו שיש להם את המכשיר והיו רוצים להיות מסוגלים להסביר לאנשים, או לחלוק עם אנשים את הסיבות מדוע הם נהנים ומרוצים מחווית השימוש במחשבי המק.
כשגדלתי בתור ילד, אי שם בסוף שנות ה-80, כאשר דברים כמו מלחמת המפרץ התרחשו ברקע - קיבלנו את המחשב הראשון שלנו. אני זוכר כיצד אבא שלי הביאו הביתה, עם חזה מתוח מגאווה, וקרא לי לבוא לחדר האטום (חדר השינה של ההורים) לעזור לו להרכיב אותו. אבא לימד אותי איך לפתוח כל מוצר אלקטרוני, להבין כיצד הוא פועל, ולתקן אותו במידת האפשר. זה היה אחד הדברים אלו שעוברים אצלנו במשפחה מאב לבנו. המחשב הזה, גרוטאה מעידן האבן במונחים של היום, מסך ירוק לבן ו-Norton Commander, היה שיא הטכנולוגיה שאי פעם ראו עיניי עד לאותה הנקודה.
בחלוף השנים, המחשבים השתדרגו. זה היה תהליך איטי תחילה, אך כשהטכנולוגיה הזו התחילה להתפתח, היא עשתה זאת במעין ריצת אמוק. כל שנה, מפרטים משופרים, ביצועים משופרים, חדות התמונה והמסכים השתפרו, והיכולות של המחשבים האלו המשיכו להתפתח בעוד המחשבים עצמם נהיו קטנים יותר משנה לשנה. היכן שהוא באמצע, הופיעו גם הלפטופים, והאינטרנט הגיח לעולם ושינה אותו לחלוטין, וממשיך לעשות זאת בדרכים שעוד נסתרים מאיתנו.
עד גיל 24, לא נגעתי במוצר של אפל בכל ימי חיי. מחשבי ה-PC ומערכת ההפעלה ווינדוס היו כל אשר ידעתי מבחינה טכנולוגית בעולם המחשבים, והשליטה שלי במערכות האלו הייתה אבסולוטית. לא הייתה בעיה שלא ידעתי איך לתקן, קרי ווינדוס בעצמה. עד לנקודה הזו, על כל בעיותיה - לא היו לי תלונות כלפי חלונות וכלפי מחשבי ה-PC, וזאת כי לא ידעתי שישנם אלטרנטיבות. חשבתי שזו חווית המחשוב, והתרגלתי לכך שידע במחשבים אינו דבר של מה בכך לאדם הממוצע.
באופן אירוני ביותר, הייתה זאת ווינדוס שלימדה אותי לראשונה את המושג "User Friendly" - ידידותי למשתמש. הקונספט בפני עצמו, הוא גאוני. במקום להוציא מוצר אשר יגרום לאדם הממוצע לשבור את הראש, ניתן לשחרר את אותו המוצר באופן אשר יזמין את הלקוח ללמוד איך להשתמש בו. כאשר המוצר הוא ידידותי למשתמש, המשתמש לרוב נהנה יותר מחווית השימוש בו, וכאשר האדם נהנה מהשימוש במוצר - נוצר מעין חיבור רגשי בין האדם למוצר. אך לא נהנתי מחווית השימוש שלי בווינדוס - לפחות, כך הבנתי שנים מאוחר יותר.
קניתי את המוצר הראשון שלי של אפל בשנת 2006. אפילו שקניתי את אייפוד כשהייתי סטודנט (לפני תחילת הלימודים), ובהחלט התלהבתי מהיכולת לתקוע את חצי מקיבולת ספריית המוזיקה הדיגיטלית שלי עליו - המחיר שלו היה מופקע לטעמי, אך לבסוף נכנעתי, והסכמתי שזהו מחיר ששווה לשלם על מנת להיות מסוגל לשאת איתי כזו כמות של מוזיקה. באותה השנה כאשר התחלתי ללמוד, הסבירו לי ולשאר חבריי לספסל הלימודים שעלינו לקנות מקבוק פרו על מנת שנוכל ללמוד את המקצוע שבשבילו נרשמנו ללימודים - הנדסת סאונד.
כן, המוסד האקדמאי שאליו נרשמתי הכריח אותי לקנות מק. אני עדיין מתעצבן על כך כיום כשאני חושב על כך באופן מוסרי וצרכני, אך בינינו? זה הרבה פחות מפריע לי כיום מאשר שהפריע לי דאז. לא ידעתי הרבה על מחשבי המק, רק ידעתי שהם מיוצרים על ידי החברה שייצרה את האייפוד שקניתי לא מזמן, ושהמחירים שלהם בשמיים, ולא לבני תמותה קשי יום כמוני. לא היו לי הרבה ברירות, ולבסוף הלכתי עם המקבוק פרו שבו אני משתמש על מנת לכתוב את שורות אלו. פתיחת הקופסא של המק הייתה כמו צוהר שנפתח לעולם חדש. הכל חלק, מסודר, ונראה אלפי שנות אור מכל לפטופ שראיתי בחיי עד אז.
כאשר פתחתי אותי והתחלתי להעביר עליו את המידע מהלפטופ הישן שלי (אינספירון של דל), לקח לי קצת זמן להסתדר עם מערכת ההפעלה החדשה הזו, שנקראה OS X Leopard, והדבר הראשון שעבר לי בראש הוא כמה שאני שונא את המק הזה. ובכן, ההרגשה הזו לא נשארה בי זמן רב בכלל. למעשה, כבר אחרי 3 ימים כשהשתלטתי על צורת הפעולה הבסיסית עם המק, השנאה היוקדת התחלפה לה בשלווה ואהבה. התאהבתי במוצר הזה, דבילי ככל שאני יודע שזה נשמע, אך זה לא הופך את זה לפחות נכון. פתאום חוויתי רגש שלא הכרתי לפני כן: שלווה.
השלווה נבעה מכך שהמחשב עבד חלק, לא נתקע, לא קפא, לא האיט, ולא שלח לי הודעות מאיימות ומעצבנות כל שעה עגולה. כל חווית השימוש בו הייתה הדבר הכי ידידותי למשתמש שחוויתי עד אותו הרגע. אך לצערי, המשכתי להתעסק גם עם מחשבי ה-PC מתוקף עבודתי. אני אומר לצערי, מכיוון שאני חושב שאלמלא הייתי ממשיך לעבוד עם מחשבי PC במקביל להיותי משתמש מק באופן פרטי - אולי לא הייתי מתעב את מחשבי PC בצורה שבה אני מתעב אותם כיום. למה מתעב? כי אחרי שנים בהם חייתי בעיוורון מוחלט, פתאום הסתבר לי עד כמה מסורבלת חווית השימוש במחשבי ה-PC יכולה להיות, לעומת האלטרנטיבה.
אני בהחלט לא אנטי PC, שלא ישתמע אחרת מדברי. אני פשוט למדתי כצרכן שישנה דרך אחרת. ה-PC נותן אינסוף אפשרויות, והמק הרבה יותר מגביל ממנו. פעם נהניתי מאינסוף האפשרויות של מחשבי ה-PC, אך עם השנים איבדתי את הסבלנות שפעם הייתה לי להתעסק יום שלם עם מחשב רק בשביל לגרום לו להיות מסוגל לבצע פעולות שאמורות להיות בסיסיות. אולי זה הדור, אולי זה הגיל, אולי אלו כל המכות בראש שחטפתי עם השנים, ואולי זה הוויסקי - אך אני כיום רוצה לפתוח מחשב, לבצע את המשימה שמוטלת לפני, עם מינימום התעסקות בבעיות ובחוסר אינטואיטיביות של מערכת ההפעלה.
אני מאמין שזו הסיבה שהמקים הם כה אהובים וכה שנואים באופן מקביל בעולם המחשוב. מי שיש לו מק, יודע על מה אני מדבר כשאני אומר שאני בחיים לא אעבור למחשב PC (כמחשב אישי, לא עבודה), או אתקין את ווינדוס על המק שלי (חילול קודש). מי שאין לו מק, ומרוצה עם מחשב ה-PC שלו יטען שהוא נהנה מהמחשב שלו - וטוב שכך, הרי מחשב בסופו של דבר משרת אותך, ורק אתה יודע מה באמת הכי טוב בשבילך. אך ישנם כאלו ששונאים את מחשבי המק, ולא יפספסו תירוץ לגנותו. הם יכולים לטעון מהיום ועד מחר שזה בגלל שהמק "סגור כמו שאפל אוהבת", אך הסיבה האמיתית היא פשוטה יותר:
הם חושבים ש"ידידותי למשתמש" זו מילת גנאי, מכיוון שהם נהנים להרגיש יותר חכמים מרוב האנשים סביבם. אין סיבה אחרת לשנוא את מחשב המק. אולי הוא יקר יותר בטווח הקצר, אולי זה עלול להיות קצת מפחיד לנטוש את הסביבה המוכרת של חלונות, ואולי אתם פשוט לא אוהבים את אפל - אך מחשב המק בהחלט יכול להיות המחשב האחרון שתקנו בחיים שלכם, כי הוא עד כדי כך ידידותי למשתמש.
ספרו לנו חוויות בתור משתמשי מק, מתי התוודעתם לראשונה למק, וממה אתם הכי נהנים בחווית השימוש בו?
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי Erez87
